Material Detail

המאמר עוסק בבירור האפשרות ששירה תהווה מרחב חינוכי אלטרנטיבי במסגרת הפילוסופיה הדיאספורית אשר יוצאת כנגד בית כמקום של מנוחה, אמת מוחלטת או כמקום של קולקטיביזם קונפורמי. אפשרות זו נבחנת תוך התייחסות לעיקרי הפילוסופיה החינוכית הדיאספורית כפי שהיא מוצעת על ידי פרופ' אילן גור-זאב באופן הרואה את החינוך במובנו הרחב כמושג כולל במשמעותו החברתית והפילוסופית. לפילוסופיה זו השתמעויות חינוכיות והיא קשורה במידה רבה לאתיקה ולפילוסופיה החינוכית של הדאגה (caring) על פי נל נודינגס אבל גם למושגי היסוד של מרטין בובר, ג'ון דיואי וקארל רוג'רס. במרכז האתיקה של הדאגה מצויים ערכים של נדיבות, עזרה, שאיפה כנה לרווחת הזולת, טיפול, טיפוח קשרי זיקה, קבלה של האחר. המאמר מציע את השירה כמרחב המאפשר נומדיות עשירה המכוננת עצמאות מחשבתית כנגד משטור הסובייקט והמעדיפה דינמיות על פני סטטיות. זהו מרחב אנושי שיש בו יציאה כנגד מציאות פוליטית קונקרטית ברגע היסטורי נתון. השירה הדיאספורית מאפשרת פיתוח יכולת עמידה עצמאית גם אל מול מוסדות חברתיים המבקשים לגייס את השירה לשירות הזיכרון הקולקטיבי בין שלל אתרי הדת האזרחית והחינוך המנרמל שלה.

This will delete the comment from the database. This operation is not reversible. Are you sure you want to do it?

Thank you for reporting a broken "Go to Material" link in MERLOT to help us maintain a collection of valuable learning materials.

If you feel this material is inappropriate for the MERLOT Collection, please click SEND REPORT, and the MERLOT Team will investigate. Thank you!