Material Detail

סתירה נצחית?

ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין וחשוב בבלוג שלו: " בית ספר הוא מסגרת ללמידה, ועל פי רוב אנחנו מעריכים את הלמידה שמתרחשת בה ברובד האישי. מידת ההצלחה של בית הספר כולו נמדדת על ידי מידת ההצלחה של כל תלמיד לחוד. אפשר, כמובן, גם להעריך תפקוד של קבוצה, או מידת שיתוף הפעולה של מספר תלמידים, ולפעמים אפילו עושים זאת. אבל לרוב ההערכה היא על בסיס אישי – הציון של התלמיד על מבחן, או בתעודה האישית. לאור זה מוזר שבית הספר דבק במודל של הכיתה ההומוגנית. המודל הזה, המתאים לתקופה התעשייתית, הצליח להשתרש עמוק לתוך התרבות שלנו, עד שהוא נראה לנו טבעי.

היום אנחנו מתקרבים יותר ויותר למצב שבו המכשיר יכול לחזור להיות "אישי", אבל לא ברור אם בית הספר יודע להתמודד אם המצב הזה. קיימת כאן סתירה בין מודל ההוראה הרווח של בית הספר, לבין האופי של הכלי שבית הספר מעוניין להשתמש בו.

Keywords:: מאו"ר, תרבות דיגיטלית, מחשב אישי, מאור, maor, מידענות, תלמידים בעידן המידע, תלמידים באינטרנט, אייפון, אינטרנט, הורים באינטרנט, אייפד, מורים בעידן המידע, אוריינות דיגיטלית, מחשבי, סביבה אינטרנטית, מורים באינטרנט, סביבה טכנולוגית מתקדמת, אזרחות דיגיטלית, איגוד האינטרנט